459 הרוגים בכבישים — זה מספר השיא העגום שסגר את שנת 2025 בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו השיעור הגבוה ביותר ב-19 השנים האחרונות, ועל הרקע הזה צובר תאוצה אחד המהלכים הדרמטיים ביותר באכיפת התעבורה בעשור: פריסה לאומית של 500 מצלמות אכיפה חכמות ב-250 קטעי כביש ברחבי הארץ, שתחליף בהדרגה את "הקופסאות הכתומות" המוכרות. השלב הראשון, של 120 מצלמות, צפוי לצאת לפעולה כבר ברבעון השני של 2026.
“תחילה ינוצל תקציב ראשוני של 15 מיליון שקל בעבור אמצעי אכיפה אלקטרונית, כשהתכנון לבסוף הוא כ-250 מקטעים שיאובזרו ב-500 מצלמות חדשות. בשלב הראשון ייפרסו 120 מצלמות שצפויות להיכנס לפעולה כבר ברבעון השני של 2026.”— גלעד כהן, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
סוף עידן "הקופסה הכתומה"
מאז 2012 הסתמכה אכיפת המהירות בכבישי ישראל בעיקר על מערכת A3 — אותן "קופסאות כתומות" המוכרות לכל נהג. בפועל, למשטרה כיום פחות מ-100 מצלמות מסוג זה הפעילות בשטח, ורבות מהקופסאות הן ריקות לחלוטין ומשמשות רק כהרתעה. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת חשפה המשטרה כי בסך הכול עומדות לרשותה כ-160 מצלמות אכיפה — מספר זעום ביחס לאורך הכבישים בארץ.
החיסרון המרכזי של המערכת הישן ידוע לכל מי שנסע אי-פעם בבין-עירוני: הנהגים מכירים את המיקומים, מאטים בחדות לפני המצלמה, ושבים להאיץ מיד לאחריה. התוצאה — אכיפה נקודתית שאינה משנה את התנהגות הנהיגה לאורך זמן. מערכת המצלמות החדשה נועדה לסגור בדיוק את הפרצה הזו.
כך עובדת מדידת המהירות הממוצעת
הטכנולוגיה החדשה, המבוססת על זיהוי לוחיות רישוי (LPR), פועלת על עיקרון פשוט אך אכזרי כלפי מי שדורסים את הגז: לאורך כל קטע כביש מאובזר מותקנות שתי מצלמות — אחת בכניסה ואחת ביציאה. המערכת מתעדת את הרכב בכל אחת מהנקודות עם חותמת זמן מדויקת, ומחשבת את המהירות הממוצעת בין השתיים. נסיעה של קילומטר ב-25.7 שניות, לדוגמה, מסגירה מהירות של 140 קמ"ש.
אורכי הקטעים נעים ממאות מטרים ועד מספר קילומטרים, כך שהאטה רגעית ליד המצלמה לא תועיל. אם הנסיעה הממוצעת חרגה מהמהירות המותרת — דוח יישלח לבית. לפי מסמכי המכרז של המשטרה, מצלמות אלו יזהו לוחיות רישוי של רכבים הנעים במהירות של עד 200 קמ"ש, בדיוק של 97% עד 120 קמ"ש ו-90% במהירויות גבוהות יותר. הן יפעלו בכל תנאי מזג אוויר ובכל שעות היממה, כולל הבזק LED אוטומטי בחושך.
מבחינה תפעולית, המצלמות יעבירו את הנתונים למשטרה בקישור סלולרי, ינפיקו תיעוד מלא הכולל תצלום הרכב, צילום תקריב של לוחית הרישוי, חותמת זמן מדויקת, מיקום, סוג רכב וצבעו. המידע ינותח על ידי המשטרה לצורך הוצאת הדוחות. בניגוד למצלמות הקיימות שמעבירות תמונה גולמית בלבד, המערכת החדשה תשלים חלק מעבודת הרגלאי באופן אוטומטי, מה שיאפשר למשטרה לטפל בהיקפים הרבה יותר גדולים של דוחות בלי להגדיל את כוח האדם.
מתמודדים עם דוח מהירות שאתם בטוחים שלא היה בו אמת? אל תשלמו אוטומטית.
בדקו את הדוח שלכם דרך המערכת החינמית של RoadProtect ←איפה יוצבו המצלמות?
אף שמיקומים סופיים טרם פורסמו, התוכנית מתמקדת בקטעי כביש בין-עירוניים ארוכים שבהם נהגים נוטים לדהור לפרקי זמן ממושכים. כביש הערבה (כביש 90) נבחן כקטע פיילוט, על רקע התאונות הקשות החוזרות שהתרחשו בו, והפיילוט שם הראה ירידה של כ-20% בעבירות מהירות. במדינות אירופיות שמפעילות מערכות דומות, כמו בריטניה והולנד, נרשמה ירידה של עד 40% בתאונות הקטלניות בקטעים המאובזרים.
להבדיל מהקופסאות הכתומות הקיימות, המצלמות החדשות לא יותקנו רק על עמודים ייעודיים. לפי דיווח של כלכליסט, הן עשויות להיות ממוקמות על רמזורים, גשרים ועמודים בגובה 4 מטרים — מה שיקשה משמעותית על נהגים לזהות אותן מראש. עוד פרט מעניין: המצלמות החדשות לא יאכפו עבירות נסיעה באור אדום, בניגוד ל-A3 הקיימות.
התוכנית מוסיפה רובד נוסף של אכיפה אוטומטית לקטעי הכביש שנחשבים מסוכנים במיוחד. בכבישים בין-עירוניים ארוכים, שבהם הכביש פתוח, ההסחה נמוכה והפיתוי לדהור גבוה — כביש 90 בערבה הוא דוגמה מובהקת — מצלמת מהירות ממוצעת לאורך מספר קילומטרים יכולה לקבע את הנהג למהירות החוקית בכל אורך המקטע. תוצאות הפיילוט שביצעה רשות הבטיחות בדרכים בערבה, שהראו ירידה של כ-20% בעבירות מהירות, היו אחד הטיעונים המרכזיים בשכנוע משרד האוצר לאשר את התקציב הראשוני להרחבת המערך.
234 ניידות חדשות: פי 3 משהיה
המצלמות החכמות הן רק רובד אחד בתוכנית רחבה הרבה יותר. במקביל, נוספו לשורות משטרת התנועה 234 ניידות חדשות — פי שלושה מהמצבת הקיימת. 99 מהן יוקצו לכבישים הבין-עירוניים, ושאר הניידות יפעלו בתוך הערים ובסביבתן. תפקידן: לאכוף עבירות שמצלמות לא יכולות לזהות — שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, נסיעה בלי חגורת בטיחות, נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית ועוד.
התקציב הכולל של המהלך מסתכם, לפי דיווחים, ב-350 מיליון שקל שאושרו לתחילת התוכנית, מתוכם 50 מיליון שקל שכבר הועברו. אם השלב הראשון של 120 המצלמות יוכיח את עצמו, יושקעו עוד תקציבים להרחבת הפריסה אל 500 המצלמות המלאות. השילוב של ניידות ומצלמות נועד לסגור את הפער בין שני סוגי האכיפה — האוטומטית, שמטפלת במהירות, ולעומתה האנושית, שיכולה לתפוס נהג שמחזיק טלפון ביד או נוסע ללא חגורה.
10,000 שקל על שימוש בטלפון: ההחמרה הגדולה
במקביל לפריסת המצלמות, שרת התחבורה מירי רגב מקדמת חבילת חקיקה להחמרת הענישה על שבע עבירות מסכנות חיים. ההצעה כוללת קנס של 10,000 שקל על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה — קפיצה דרמטית מהקנסות הנוכחיים — וגם אפשרות החרמת רכב במקרים מסוימים. "80% מהתאונות נובעות מהגורם האנושי", אמרה רגב במסיבת עיתונאים שעסקה בתוכנית.
השאיפה הצהרתית של רשות הבטיחות בדרכים והמשטרה: ירידה של 25% במספר ההרוגים תוך חמש שנים, וירידה של 50% תוך עשור. נתוני 2025 — שבהם 268 מההרוגים נספו בכבישים בין-עירוניים, כ-59% מכלל ההרוגים, ועוד 2,350 בני אדם נפצעו קשה — מסבירים מדוע המצלמות החדשות מתמקדות דווקא במקטעים האלה. מספר התאונות הקטלניות בשנת 2025 עמד על 438, עלייה של 8.1% לעומת 2024 ושל 32.3% לעומת ממוצע השנים 2021-2023, נתון שמייצר לחץ ציבורי כבד על קובעי המדיניות לפעול מהר.
התוכנית הלאומית כוללת גם מהפכה בהליכי הערעור על דוחות.
קראו את המדריך המלא לרפורמת התעבורה של 2026 ←מה זה אומר עבור הנהג הישראלי?
ההערכות בקרב גורמי המשטרה הן שמספר הדוחות עשוי להוכפל ואף יותר מכך. כיום מצלמות ה-A3 מייצרות כ-170 אלף דוחות בשנה — מספר שצפוי לצמוח דרמטית כאשר ייכנסו לפעולה מאות מצלמות נוספות במיקומים שאינם מוכרים לציבור. לפי דיווח של ynet, מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן הצביע על כך שבעולם 80% מהדוחות הם דיגיטליים וניתנים ללא מפגש עם שוטר, בעוד שבישראל המודל הקיים עדיין נשען על אכיפה אנושית.
בפועל, המשמעות לנהגים היא שלוש:
- אי אפשר עוד "להאט ליד המצלמה" — המהירות הממוצעת היא שתיקבע, לאורך כל הקטע
- ייתכן בהחלט שתקבלו דוחות מקטעים שאתם נוסעים בהם בקביעות, גם אם לא ראיתם עמוד כתום
- כמות הדוחות שתישלחנה לנהגים ישראלים תגדל באופן משמעותי, וכך גם ההיקף הכלכלי המצטבר
“ברגע שמערכת אכיפה כזו נכנסת לפעולה, ההגנה הטובה ביותר של הנהג היא לא להתנגד לטכנולוגיה — אלא להכיר את הזכויות שלו. בדיקה מהירה של הדוח, התראה בזמן אמת על קבלתו, וערעור ממוקד יכולים לחסוך מאות שקלים ולמנוע ניקוד בלתי מוצדק.”— צוות RoadProtect
מה צריך לעשות עכשיו?
עידן המצלמות החכמות מחייב נהגים לחשוב מחדש על האופן שבו הם מתמודדים עם דוחות. כשהמיקומים אינם ידועים מראש, האטה רגעית כבר לא תעזור, וכמות הדוחות תגדל — צריך לעבור לעמדת הגנה פרואקטיבית:
- הקפידו על מהירות מותרת לאורך כל קטע נסיעה ולא רק במקומות "חשודים"
- אם קיבלתם דוח, בדקו אם תאריך, מקום ומהירות מתאימים לנסיעה האמיתית שלכם
- הכירו את שני המסלולים שיצרה רפורמת 2026: בקשת ביטול בתוך 30 יום, ובקשה להישפט בתוך 90 יום
- השתמשו בשירותי ניטור אוטומטיים שסורקים את כל הרשויות ומתריעים על דוח חדש בתוך שעות
- אל תתעלמו — תוספת פיגורים של 30% מתחילה לרוץ אחרי 90 יום ללא תשלום
המעבר ל-500 מצלמות אכיפה חכמות הוא אחד השינויים המבניים החשובים שעוברת מערכת אכיפת התעבורה הישראלית בעשור האחרון. עבור נהגים שיתאימו את עצמם — ייסעו במהירות החוקית באמת, ינטרו דוחות בזמן אמת ויערערו רק על דוחות מוצדקים — זה ייראה בעיקר כעוד שינוי שולי בכבישים. עבור מי שיתעלם — חשבון הדוחות בסוף השנה עלול להפתיע מאוד.